מיוקרדיטיס

דלקת שריר הלב היא, בהגדרה, דלקת של שריר הלב. 

התסמינים נעים בין חולשה, קוצר נשימה, כאבים בחזה ודפיקות לב, ועד למוות לבבי פתאומי.

ישנן, ומספר אפשרויות להגדרת המחלה (ודאית, סבירה, אפשרית) ומספר מערכות ניקוד להערכת חומרת המחלה אך באופן כללי, המחלה מדורגת כקלה, בינונית או חמורה בהתאם לרמת הדלקת  אטיולוגיות נפוצות כוללות וירוסים, איסכמיה, טראומה מכנית וחיסונים שונים.

בהקשר של COVID-19, המנגנונים של פגיעה לבבית עשויים להיות רב גורמים ועשויים לכלול לא רק את תאי שריר הלב, אלא גם פגיעה בשריר הלב עקב אי התאמה בין אספקת חמצן וביקוש, פקקת מיקרו-וסקולרית ותגובה דלקתית סיסטמית.

אבחנה של דלקת שריר הלב היא לרוב קשה, בהתחשב בשכיחותה הנמוכה יחסית מובילה לרמות נמוכות של חשד.

שכיחות המחלה: כ-22 מכל 100,000 אנשים מדי שנה. אם יש חשש לדלקת שריר הלב, הגדרה המוחלטת לאבחנה הוא ביופסיה של שריר הלב, אם כי לרוב אין צורך בכך. ברוב המקרים ניתן לבצע אבחנה עם רמה גבוהה של התכנות קלינית, בדיקת אקו לב למצב תפקודי ובדיקת MRI לב עם הזרקת חומר ניגוד בשם גודולניום להערכת דלקת שריר הלב.

אבחנה:

התייצגות קליניות:

– כאב חריף בחזה, פריקרדיטי או פסאודו-איסכמי

– הופעה חדשה (ימים עד שלושה חודשים) או החמרה של: קוצר נשימה במנוחה או בפעילות גופנית, ו/או עייפות, עם או בלי סימני אי ספיקת לב שמאלית ו/או ימנית

– תת אקוטי/כרוני (מעל 3 חודשים) או החמרה של: קוצר נשימה במנוחה או בפעילות גופנית, ו/או עייפות, עם או בלי סימני אי ספיקת לב שמאלית ו/או ימנית

– דפיקות לב, ו/או תסמיני הפרעת קצב בלתי מוסברים ו/או סינקופה, ו/או מוות לבבי פתאומי שהופסק

– הלם קרדיוגני בלתי מוסבר

 קריטריונים לאבחון:

1. I. מאפייני בדיקת א.ק.ג/הולטר/מבחני מאמץ:
2. II. סמני פגיעה בשריר הלב : TnT/TnI מוגבר

III. הפרעות תפקודיות ומבניות בהדמיית לב (אקו/אנגיו/CMR):

1. IV. אפיון רקמות על ידי CMR המדגים בצקת ו/או LGE של דפוס שריר הלב הקלאסי

חשד קליני לדלקת שריר הלב אם >_1 מצג קליני ו->1 קריטריונים אבחוניים מקטגוריות שונות, בהעדר: (1) מחלת עורקים כליליים או מחלה קרדיווסקולרית ידועה או גורמים חוץ-לביים שיכולים להסביר

התסמונת (למשל מחלת מסתמים, מחלת לב מולדת, יתר פעילות בלוטת התריס וכו'

רמת החשד גבוהה יותר עם מספר גבוה יותר של קריטריונים שהתמלאו.

אם החולה א-סימפטומטי יש לעמוד בקריטריונים אבחנתיים >_2

הטיפול בדלקת שריר הלב כולל ניהול של הפרעות קצב ואי ספיקת לב על פי הנחיות קונבנציונליות וטיפול ממוקד בגורם לפגיעה

מתן מוקדם של תרופות מדכאות מערכת החיסון (כלומר, גלוקוקורטיקואידים לבד או ביחד עם אזתיופרין, ציקלוספורין או שניהם) כמו גם אימונוגלובולינים תוך ורידיים  הוא טיפול המפתח לדלקת שריר הלב , בשילוב עם תרופות המטפלות בהפרעות הקצב הנגרמות במחלה

לגבי ספורטאים, פעילות גופנית מוגברת במהלך השלב האקוטי של דלקת שריר הלב, עשוי להיות סיכון להחמרת דלקת ונמק שריר הלב, כולל פגיעה לבבית נרחבת ועד מוות, דלקת שריר הלב היא גורם שכיח למוות פתאומי בספורטאים צעירים ומבוגרים צעירים. 

לפיכך, בדרך כלל ממליצים למטופלים להימנע מפעילות גופנית נמרצת למשך שלושה עד שישה מרגע הופעת התסמינים. 

ניתן לבסס את משך הגבלת הפעילות על פי תפקוד הלב והופעת הפרעות קצב. 

עם זאת, משך ההתנזרות מספורט תחרותי לאחר ההחלמה מדלקת שריר הלב חריפה עדיין נושא לוויכוח.